יוני 1948 – הקמת היחידה

ביוני 1948, הוקמה היחידה במסגרת המודיעין הקרבי במחלקת המודיעין וכונתה "המחלקה המיוחדת (מודיעים)" ומפקדה הראשון היה רס"ן דוד קרון. בפועל היחידה היתה המשכה של הש"י הערבי של ההגנה והועברו אליה בעת הקמתה כ-60 מודיעים. במרץ 1949 הוכפפה היחידה ישירות למחלקת המודיעין, ושמה שונה ל"מודיעין 10" (ש.מ. 10 ראשי תיבות שירות מודיעין).

במסגרת זו שונה שם התפקיד של קציני היחידה מ"קצין מודיעין מרחבי" ל-"קמ"ן (קצין מודיעין) תפקידים מיוחדים" – קת"מ. היחידה כללה חמש תת יחידות: מפקדת היחידה, חזית הצפון א', חזית המזרח ב', חזית המרכז ג' וחזית הדרום ד'. בספטמבר 1949 הקימה היחידה בסיס בטהראן שבאיראן, אשר כונה "הבסיס האחד". הבסיס פעל מספר שנים עד להעברתו לאחריות המוסד. משנת 1951 ועד 1957 פעלו לסירוגין בסיסים של היחידה באריתריאה ובתורכיה.

עיקר הפעילות של "מודיעין 10" עד מבצע סיני התמקדה באיסוף מודיעין צבאי ואזרחי במדינות ערב ובמלחמה היומיומית נגד חדירות מהגבולות למטרות רצח וגניבות של מסתננים מאורגנים ואחרים. פעולה חשובה של היחידה מיולי 1956 בשם: "מבצע סריס", במסגרתו חוסלו ברצועת עזה ובירדן, ראשי הפדאיון מוסטפא חאפז וצלאח מוסטפא. מבצע זה, הפך גם "לאבן דרך" כחיסולים הממוקדים הראשונים שבוצעו, כנגד האחראים למעשי טרור חמורים.

1956 – מלחמת/מבצע קדש (מלחמת סיני)

המבצע הצבאי בן שמונת הימים, החל בתאריך 29 באוקטובר 1956 בפריצת כוחות צה"ל לחצי האי סיני וכיבושו עד סמוך מאוד לתעלת סואץ. לכוחות הלוחמים צוותו קת"מים ואנשי מילואים של היחידה כחוקרי שבויים.  במבצע זה בוצעה הצניחה הקרבית הראשונה של חוקר שבויים מהיחידה במעבר המתלה.

במסגרת המבצע, הקימה היחידה בסיס קדמי שפעל מפורט סעיד יחד עם אנשי יחידה 131. תפקיד הבסיס היה גיוס סוכנים בפורט סעיד.

מחנות שבויים – השבויים המצריים עד דרגת רב סרן רוכזו במחנה עתלית והבכירים יותר, בכלא דמון. חקירתם ע"י קציני היחידה הניבה מודיעין רב, כולל בנושא עסקת הנשק הצ'כית מצרית, מספטמבר 1955.

בשנת 1957 הוקמה ביחידה פלוגה ה' למבצעים מיוחדים בראשות אברהם ארנן ז"ל . בקיץ 1958 הפכה הפלוגה ליחידה עצמאית – יחידה 269, לימים סיירת מטכ"ל.

בשנים 1959 – 1961 ביצעה היחידה 25 מבצעים שכונו מבצעי "להבה" – בכל מבצע הועלו 3-4 צעירים (סה"כ כ 100)  ברחו מסוריה לביירות והובלו על ידי סוכני היחידה לגבול במטולה.

בין המלחמות הדגש בצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) שהוכתב ע"י ראשות אמ"ן היה על כיסוי הצבאות במדינות הגובלות עם ישראל לצד המשך כיסוי ומלחמה בטרור.

1967- מלחמת ששת הימים

המלחמה פרצה בתאריך 5 ליוני 1967 ונמשכה שישה ימים. לקראת המלחמה, במהלכה ובתקופה שלאחריה, השתתפה היחידה במספר מבצעי איסוף מידע חשובים מתוכם ראוי לציין את איתור מיקום סוללות תותחי "הלונג טום" הירדניים ארוכי טווח, שירו ופגעו בתל אביב מה שאיפשר את השמדתם. היחידה הביאה מודיעין רב על אתרים בסיני (שדות תעופה, מכ"מים ועוד) שנאספו באמצעות מערכות צילום ייחודיות שפותחו בתכנון היחידה.

תוך כדי הלחימה הוטל על היחידה לאתר את המגילות הגנוזות וקציניה הצליחו לאתר את  "מגילת המקדש" הקדומה והיא מוצגת כיום "בהיכל הספר" של מוזיאון ישראל.

בעקבות המלחמה ותוצאותיה, התקיימה בסוף אוגוסט 1967 ועידת חרטום, בהשתתפות 8 ראשי מדינות ערביות. הועידה הסתיימה בהצהרה על "שלושת הלאווים של ועידת חרטום". השגת הפרוטוקולים הסודיים של הועידה על ידי היחידה  נחשבת להישג מודיעיני משמעותי.

במהלך המלחמה, צוותו חקשבי"ם (חוקרי שבויים) לכוחות צה"ל המתקדמים בכל זירות הלחימה, ונחקרו אלפי שבויים סוריים, מצריים וירדנים במחנות השבויים.

מיזוג עם יחידה 560

בשנת 1964 הוקמה יחידה ייעודית לחקירת שבויים – יחידה 560. לאחר מלחמת ששת הימים ולאור לקחי חקירות השבויים במהלך המלחמה, התמזגה בשנת 1970 יחידה 560 לתוך יחידה 154. לאחר המיזוג, שונה שם היחידה המאוחדת ל"יחידה 654" והוקם מרחב ארצי.

פריסה חדשה והקמת המרחבים

שינוי מהותי חשוב חל בעקבות מלחמת ששת הימים, כאשר היחידה נפרסה מחדש בשטחי סיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון, בתוך מאתרי האוכלוסייה הגדולים שנוספו. הוקמו מרחבים – מרחב צפון בצפת, מרחב מרכז בירושלים, מרחב דרום בבאר שבע ומרחב ארצי. מאוחר יותר הוקם מרחב סיני שפוצל ממרחב דרום. כל מרחב טריטוריאלי שלט במספר בסיסים באופן שהבטיח שליטה בכל המאתר בשטחים שנכבשו במלחמה. הפריסה החדשה הכתיבה שינוי בצי"ח ובשיטת הפעולה ("מודוס אופרנדי") הן בתוך השטחים עצמם והן במעברים שנפתחו דוגמת גשרי הירדן, קוניטרה ו"סירת המזון" ששייטה בין סיני למצרים במפרץ סואץ.

בעקבות התבססות הפח"ע (פעילות חבלנית עויינת) בירדן ולאחר מכן בסוריה ולבנון אחרי ספטמבר השחור ב 1970 הודגש נושא זה בצי"ח היחידה. לצד כיסוי הפח"ע נמשכה עבודת היחידה מכל המרחבים לכיסוי צבאות ערב במדינות השכנות ומאמץ להביא מודיעין ערכי וברמה גבוהה תוך שיכלול אמצעי האיסוף והתקשורת.

 התרעות למלחמת יום הכיפורים

המלחמה פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפה מתואמת בחזיתות סיני והגולן בהובלת סוריה ומצרים ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף.

טרם פרוץ הקרבות, סיפקו מרחבי היחידה מידע צבאי ומידע בסיסי שוטף על מדינות וצבאות ערב שגבלו בישראל. בלטו הידיעות הבאות:

"מבצע ארגז" לחטיפת קצינים בכירים מהמטכ"ל הסורי שסיירו לאורך גבול לבנון, בוצע ביוני 1972 בידי סיירת מטכ"ל, במטרה להביא להחלפתם עם 3 טייסי צה"ל שהיו בשבי בסוריה. לכוח צורפו 2 חוקרי שבויים מהיחידה . השבויים הסורים נחקרו ביחידה וסיפקו מידע רב על היערכות הצבא הסורי בחירום, תוכניות ההגנה וההתקפה שלו, סימנים מעידים להכנותיו למלחמה. ערב המלחמה סיפקה היחידה התרעות מפורשות על כוונת סוריה לצאת למלחמה וכן מידע על הגעה לקו של חטיבת שיריון 47, גדוד הגישור ומרגמות כבדות – אלה היו בין הסימנים המעידים שעלו בחקירת נחקרי "ארגז 2". ערב המלחמה דיווח מקור של היחידה על כך שניתנה הנחיה לתושבים לא להתקרב לגבול החל מ 5 אוקטובר (יום פרוץ המלחמה).

מרחב מרכז השיג את תוכנית המלחמה של המצרים מכנס הרמטכ"לים שהתקיים לפני המלחמה.

מלחמת יום הכיפורים

בבוקר יום הכיפורים ועם פרוץ הקרבות, החלה היחידה בגיוס מערך המילואים שלה ושיבוץ חוקרי השבויים (חקש"בים) לכוחות הלוחמים. כבר מיום הלחימה הראשון ובמשך המלחמה, נתפסו אלפי שבויים שנחקרו על ידי חקש"בים של היחידה שצוותו לכוחות הלוחמים, במכלאות שבויים אזוריות (ביריה בצפון ורפידים בדרום) ורובם במכלאת שבויים ארצית בעתלית ובמגידו. החקש"בים פעלו יחד עם הכוחות וסיפקו מידע לאורך כל המלחמה וקרבות ההתשה שהתנהלו בעקבותיה עד להשגת הסכמי הפרדת כוחות עם המצרים והסורים.

במהלך המלחמה, דילגה מפקדה קדמית של מרחב דרום לפאיד, שממערב לתעלה, והוקם בסיס משנה בעיר סואץ. בתוך ה"מובלעת הסורית" ולמשך כ-8 חודשים פעל בסיס גולן של היחידה.

בשנים שלאחר המלחמה התאימה היחידה את פריסתה בהתאם לנסיגות שבוצעו, בעיקר בסיני עד להשלמת פינוי חצי האי וחזרה לגבול הבינלאומי (1982) ופינוי המובלעת בסוריה והתייצבות גבול הרמה כפי שהוא קיים עד היום. הצי"ח התמקד בכיסוי אירגוני הטרור הפלסטינים לצד כיסוי הצבאות כאשר הדגש היה על זירות לבנון וסוריה.

הגדר הטובה

החל מהקמת המדינה ותום מלחמת השחרור, יצרה היחידה קשרים מיוחדים עם הנוצרים בלבנון. בהמשך, יזמה היחידה ביוני שנת 1976 את הקמת "הגדר הטובה" בין ישראל ללבנון. הגדר הטובה, שימשה למעבר סחורות ואנשים בין ישראל ובין רצועת הביטחון של דרום לבנון ושלושת המובלעות הנוצריות, כמו גם לסיוע אזרחי, רפואי, כלכלי ותמיכה "בצבא לבנון החופשית" (החל ממחצית 1977). פעולות אלה התבצעו רשמית דרך שישה מעברי גבול דו-כיווניים, כולל "שער פאטמה" המפורסם שביניהם.  בהמשך הוקמה מפקדת דרום לבנון (אד"ל) והיחידה הפסיקה לתפעל את מעברי הגדר הטובה.

מבצע ליטני

בתאריך 11 למרץ 1978 ארע פיגוע רב נפגעים, שביצעו מחבלים שהגיעו בדרך הים מלבנון – פיגוע כביש החוף ("אוטובוס הדמים"), ובו נרצחו 35 ישראלים. כתגובה לפיגוע ומסיבות נוספות, יצא צה"ל ב-14 למרץ 1978 למבצע ליטני במסגרתו נכנסו כוחות צה"ל לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני. המבצע הצה"לי כוון כנגד תשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים שהתבססו בדרום לבנון. בתקופת שלושת החודשים, בהם החזיק צה"ל בשטח זה, פעלה היחידה באזור זה עם מספר גדול של קתמי"ם וחקשבי"ם, והצליחה להרחיב משמעותית של מערך הסייענים והסוכנים הפועלים בדרום לבנון וממנה, לתוך לבנון עצמה.

מבצע ליטאני – בתום המבצע נקבעה רצועת אד"ל ( בקו משוער ראס ביאצ'ה – 

   בינת ג'ביל – טייבה). מאותה העת קו זה הפך לגבול של פעילות מרחב צפון , ולא

   הגבול הבינלאומי, לצורכי אתירה, גיוס , שיגור וקבלת סוכנים.

מלחמת שלום הגליל (של"ג)

הרקע לפרוץ המלחמה בתאריך 06 ליוני 1982, נבע מהצטברות אירועים ומהאיום ההולך ומתגבר, שנוצר כתוצאה מהתעצמות מערך אירגוני הפח"ע, שפעלו כנגד מדינת ישראל מתחומי לבנון.

על בסיס לקחי מבצע ליטני  היחידה נערכה מראש בתחום ההפעלה והחקירה. בשלב הראשון של המלחמה, צוותו חקש"בים לכוחות צה"ל שהתקדמו בשלוש גזרות: בגזרה המזרחית, המרכזית והמערבית, והיחידה תגברה את מרחב צפון, בקתמ"ים ממרחבים אחרים שהתקדמו בעקבות הכוחות הלוחמים ובהמשך נפרסו בסיסי קבע ששינו את מיקומם בהתאם לנסיגות של צה"ל. מרחב קדמי הוקם בבירות וכן בצידון, צור, נבטיה ובג'ב ג'ינין בבקעת הלבנון. הבסיסים בלבנון התקיימו עד הנסיגה לקו רצועת הביטחון 1985.

קציני היחידה היו אמונים על חקירת השבויים הסוריים והעצורים הלבנונים שכללו אנשי פח"ע ואחרים שרוכזו במחנות ארעיים ובהמשך במחנה אנצאר בלבנון עד פיזורו בשנת 1985.

קציני היחידה כחוקרים ומפעילים תרמו מודיעין רב תוך כדי הלחימה לכוחות הלוחמים ובלטה במיוחד תרומתם להכנעת כפרים וערים ללא קרב הודות למיומנותם, הכירות עם השטח ויכולותיהם בשפה הערבית. על פעילותה במלחמת לבנון הראשונה (שמה המאוחר של מלחמת שלום הגליל "של"ג) זכתה היחידה בפרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת (מרחב ביירות) ושני צל"שים אישיים של ראש אמ"ן על פעילות בצור ובביירות.

עם נסיגת כוחות צה"ל לקו רצועת הביטחון הצטמצמה פעילות היחידה בתוך השטח הלבנוני והיא חזרה לבסיסי הקבע של מרחב צפון. עד לנסיגת צה"ל "מרצועת הביטחון" בתאריך 24.05.2000.

הסכמי השלום והקמת הרש"פ

הסכמי השלום עם מצרים וירדן כמו גם הקמת הרשות הפלסטינית באיו"ש ועזה היוו שינוי משמעותי במשימות היחידה שהתמקדה בגזרה הצפונית בלבנון כאיום מרכזי לצד מלחמת האזרחים בסוריה שהיוותה אתגר והזדמנות.

משנת 200 ואילך

התייצבות צה"ל על הגבול הבינלאומי בלבנון שלוותה בהקמת גדר ביטחון שהקשתה על המעברים לצד עלית חשיבות כיסוי החזבאללה חייבו את היחידה לשינויים משמעותיים בדרכי הפעולה שהשתנו והשתכללו עד ימינו אלה.